שייקספיר ושות'

נכנסים לֶנוֹקְס, ואציל אחר.נכנסים לנוקס, ואציל אחר.

לֶנוֹקְס: מה שאמרתי קודם מִתְחבּרלנוקס: מה שאמרתי קודם מתחבר

          לַמחשבות שלך, שיכולות          למחשבות שלך, שיכולות

          עוד להוסיף ולהשלים; אני

          אומֵר רק, הדברים התנהלו          אומר רק, הדברים התנהלו

          מוזר. על דַנְקֵן הנדיב מקבת          מוזר. על דנקן הנדיב מקבת

          חָמל, וּרְאה – הוא מת. וְבּנקוו בן-          חמל, וראה – הוא מת. ובנקוו בן-

          החַיִל הסתובב קצת מאוחר          החיל הסתובב קצת מאוחר

          מִדַּי; תִרְצה, פליאנס הרג אותו,          מדי; תרצה, פליאנס הרג אותו,

          כי פליאנס נָס - אסור לִבני-אדם          כי פליאנס נס - אסור לבני-אדם

          להסתובב כה מאוחר. מי לא

          יכול לחשוב איזו זוועה זו, איך

          שדונלביין ומלקולם בעצמם

          רצחו את אבא דַנְקֵן הנדיב?          רצחו את אבא דנקן הנדיב?

          קללה – אבל עובדה! איך זה ציער את

          מקבת! הוא לא ישר שחט בְּזעם          מקבת! הוא לא ישר שחט בזעם

          קדוש את שני אותם עבריינים

          שפוּכים מיין, הלוּמי שינה?          שפוכים מיין, הלומי שינה?

          מה, זה לא מעשה אציל? כן-כן,

          וגם חכם – כי זה היה מרגיז

          כל איש לשמוע איך הם מכחישים.

          אם כן אני אומר שהוא נהג

          בַּכּל היטב, ודעתי - שאם          בכל היטב, ודעתי - שאם

          היו בניו של דַנְקֵן בידיו          היו בניו של דנקן בידיו

          (והלוואי שלא יהיו) היו

          לומדים כבר מה זה רצח אב. גם פליאנס.

          אך שקט – כי מפּטפוטים אני          אך שקט – כי מפטפוטים אני

          שומע שמקדף מוּקְצה בגלל          שומע שמקדף מוקצה בגלל

          שהוא נפקד מנֶשף הטירן.          שהוא נפקד מנשף הטירן.

          אדון, תוכל לומר לי איפה הוא

          נמצא?

אציל:            הבּן של דַנְקֵן, שמקבתאציל:            הבן של דנקן, שמקבת

          שולל ממנו זכויותיו מִבּטן,          שולל ממנו זכויותיו מבטן,

          חי בֶּחָצר של אנגליה, והוא          חי בחצר של אנגליה, והוא

          זוכה מהמלך אדְוּוָרְד הַצדיק          זוכה מהמלך אדוורד הצדיק

          לְיחס חם שם: מזלו הרע           ליחס חם שם: מזלו הרע 

          כלל לא פָּגע בשמו הטבו. לשָם          כלל לא פגע בשמו הטבו. לשם

          יָצא מֶקְדַף, לרתום את הוד קדושת          יצא מקדף, לרתום את הוד קדושת

          המלך לעזרו, ולהעיר את

          נוֹרְתַמְבֶּרְלַנְד וסיִוּוֹרְד הלוחם,          נורתמברלנד וסיוורד הלוחם,

          שבסיועם – ובתמיכת ההוא

          מִמַעל – שוב נוּכל לתת בשר          ממעל – שוב נוכל לתת בשר

          לַשולחנות שלנו, ושינה          לשולחנות שלנו, ושינה

          לַלילה, חופשיים מסַכּיני          ללילה, חופשיים מסכיני

          דם במשתה ונשף, להעניק

          שירות באמונה, ובְכָבוד          שירות באמונה, ובכבוד

          לִזְכּוֹת – כל מה שאנו משוועים          לזכות – כל מה שאנו משוועים

          לו בָּהווה. דיווח זה כל כך           לו בהווה. דיווח זה כל כך 

          הרתיח את המלך שעכשיו

          הוא מתכונן לאיזו מלחמה.

לֶנוֹקְס: ואת מֶקְדַף זימן?לנוקס: ואת מקדף זימן?

אציל:    זימן, והשליח, ששמע  

          חד-משמעית "סֶר, לא אני", פונה          חד-משמעית "סר, לא אני", פונה

          לשוב, פרצוף ענן, ומהמהם,

          כאילו אמר: "תִבְכּה על השעה          כאילו אמר: "תבכה על השעה

          שמכבידה עלי בְּמענה          שמכבידה עלי במענה

          כזה". 

   לֶנוֹקְס:         ואת מקדף זה יְלַמד    לנוקס:         ואת מקדף זה ילמד 

          אולי להיות זהיר, ובחוכמה  

          לשמור מרחק. הלוואי יעוף איזה

          מלאך לאנגליה, ויבשר

          בואו, כדי שברכה וגאולה

          ישובו אל ארצנו הסובלת,

          נִלְחֶצת תחת עול ארור.          נלחצת תחת עול ארור.

אציל:  אשלח את תפילותי איתו.

          (יוצאים)