| < אחורה |  אנטוניוס וקלאופטרה -
מערכה 3, תמונה 12 |
קדימה > |
נכנסים אוקטביוס, אגריפה, דולאבֶּלה, תידיאס ואחרים.
אוקטביוס: שיכנס ההוא שבא מאנטוניוס.
מי זה, יודעים?
דולאבֶּלָה: מורה של ילדיו.
זאת הוכחה שהוא מרוּט, לשלוח
נוצה כה עלובה מהכנף
שלו, הוא שרק תמול שלשום שיגר
מלכים בתור שליחים.
(נכנס שליח מטעם אנטוניוס)
אוקטביוס: בוא, ודבּר.
שליח: אני, שמי אני, בא מאנטוניוס.
רק לא מזמן הייתי עבורו
שולי כמו טל הבוקר על עלה
הדס לעומת אוקיינוס.
אוקטביוס: שיהיה. [/ טוב, הדס.]
תכריז על מה נשלחת.
שליח: כשליט
גורלו הוא מצדיע לך, ומבקש
לחיות לו במצריים; במקרה
שיסורב, ינמיך עוד ציפיות,
ומשאלתו - שתרשה לו רק לנשום
בין ארץ ושמיים, כאדם
פרטי באתונה. זה באשר לו. בי"ת,
קלאופטרה מכירה בגדולתך,
נכנעת לידך, ומפצירה
שרק תתן לה וליורשיה את
כתר מצריים, שהתגלגל כעת
לחסדך.
אוקטביוס: לגבי אנטוניוס, אין
לי אוזן לבקשתו. המלכה
תזכה גם בחפצה גם בשימוע,
בתנאי שממצריים היא תעיף
את ידידה איש החרפה, או שם
תביא קץ לחייו. תפעל כך, לא
אהיה חירש. תן לשניהם תשובות.
שליח: עלה והצלח!
אוקטביוס: תנו לו ליווי לשער.
(יוצא השליח, עם ליווי.
לתידיאס): זה זמן לבחון את כושר הביטוי
שלך. צא. תנתק את קלאופטרה
מאנטוניוס. מה שהיא רוצה הבטח,
בשמי. ועוד כהנה וכהנה
כמיטב המצאתך. נשים, גם כשהן
בשיא כוחן, לא חזקות מאד,
אך במצוקה – בתולה שהתקדשה
לָאֵל תפתח רגליים. תשתמש
טוב, תידיאס, בערמתך. כל שכר טרחה
שרק תקבע יהיה לנו כמו חוק.
תידיאס: אדון, אני הולך.
אוקטביוס: בחן איך אנטוניוס
נושא את אסונו, מה משמעות
כל מהלך ופעולה שלו
לדעתך.
תידיאס: אדון, אני מבטיח.
יוצאים.
| < אחורה | אנטוניוס וקלאופטרה -
מערכה 3, תמונה 12 |
קדימה > |